לפרטים והזמנה חייגו עכשיו

050-734-6668

איך משרישים צמחים במים?

בקצרה...

השרשת צמחים במים מבוססת על יצירת תנאים אופטימליים לצמיחת שורשים מתוך גבעול קיים. התהליך מתחיל בבחירת גבעול בריא מצמח אם חזק (כמו פוטוס, בזיליקום או נענע) וביצוע חיתוך נקי ומדויק באמצעות מזמרה או סכין חדה. הסוד להצלחה טמון במיקום החיתוך: יש לגזור את הגבעול בדיוק מתחת ל"מפרק" (אותה בליטה קטנה שממנה יוצאים העלים), שכן שם מרוכזים תאים בעלי פוטנציאל התמיינות לשורשים.

לאחר החיתוך, יש להסיר את כל העלים מהחלק התחתון של הגבעול כדי למנוע ריקבון במים, ולהניח אותו בכלי זכוכית שקוף מלא במים בטמפרטורת החדר. הכלי צריך להיות ממוקם במקום מואר אך ללא שמש ישירה. הקפדה על החלפת המים כל מספר ימים תשמור על רמת חמצן גבוהה ותמנע התפתחות חיידקים, עד להופעת שורשים לבנים וחזקים המוכנים לשתילה באדמה.

היכולת לייצר צמחים חדשים בחינם מצמחים קיימים היא אחד הקסמים הגדולים ביותר בעולם הגינון. השתרשות במים היא שיטה עתיקה, פשוטה ויעילה להפליא שמאפשרת לכל אחד, גם ללא ניסיון קודם, להרבות את הירוק בבית ובגינה. בין אם אתם חולמים על ג'ונגל עירוני בסלון או רוצים להכין שתילים לקראת העונה הבאה, השיטה הזו תחסוך לכם כסף ותעניק סיפוק אדיר. במדריך זה אשתף אתכם בטכניקה המדויקת שאני משתמש בה שנים רבות כדי להבטיח אחוזי הצלחה גבוהים.

בחירת הצמח המתאים והכנתו לתהליך

לא כל צמח מתאים להשרשה במים, אך ישנם זנים רבים שעושים זאת בקלות מפתיעה. בתהליך של תכנון גינות ותחזוקתן, אני ממליץ ללקוחותיי להתחיל עם צמחים "סלחניים" בעלי גבעולים רכים. צמחים כמו פוטוס הזהב, יהודי נודד, בזיליקום, נענע ואפילו בטטה הם מועמדים מצוינים להצלחה ראשונה.

אינפוגרפיקה המציגה שלושה סוגי צמחים מומלצים להשרשה: פוטוס, בזיליקום ובטטה, עם אייקון של

איתור המפרק וביצוע החיתוך

השלב הקריטי ביותר הוא החיתוך. המפרק (Node) הוא האזור בגבעול שמכיל ריכוז גבוה של הורמוני גדילה (אוקסינים). זהו האזור ממנו ייצאו השורשים החדשים. חיתוך במקום אקראי עלול להוביל לריקבון הגבעול במקום להשרשה.

  • זיהוי המפרק: חפשו את הבליטה הקטנה או הטבעת על הגבעול שממנה יוצאים העלים.
  • ביצוע החיתוך: גזרו כסנטימטר אחד או שניים מתחת למפרק בזווית אלכסונית להגדלת שטח הפנים.
  • ניקוי: הסירו בעדינות את העלים התחתונים כדי שלא יגעו במים. עלים בתוך המים נרקבים ומזהמים את הסביבה של הייחור.

הסביבה המימית: כלי, מים ותחזוקה

לאחר הכנת הייחור, מגיע שלב השיכון. מומלץ להשתמש בצנצנת זכוכית שקופה. מעבר לאסתטיקה המשתלבת נהדר עם גינות ביתיות ומעוצבות, הזכוכית השקופה מאפשרת לנו לעקוב אחר התפתחות השורשים ולזהות מוקדם בעיות של עכירות במים. לפי ויקיפדיה, רבייה וגטטיבית (כמו ייחורים) דורשת תנאים סטריליים יחסית כדי להצליח.

תמונה ריאליסטית של אדן חלון מואר עם מספר צנצנות זכוכית בגדלים שונים, בתוכן ייחורים בשלבים שונים של השרשה, כאשר ניתן לראות בבירור את מערכת השורשים הלבנה בתוך המים

הקפידו להשתמש במים בטמפרטורת החדר. מים קרים מדי או חמים מדי עלולים לגרום להלם לצמח. החליפו את המים כל 3 עד 5 ימים. החלפת המים עושה שתי פעולות חשובות: היא מסלקת חיידקים שהצטברו ומחדשת את מלאי החמצן במים, שהוא חיוני לנשימת השורשים המתפתחים. מחקרים בתחום הבוטניקה מראים כי חוסר חמצן הוא הגורם מספר אחת לכישלון בהשרשה במים.

מתי מעבירים לאדמה?

זוהי נקודה שרבים נופלים בה. אין להשאיר את הצמח במים לנצח (אלא אם מגדלים בשיטה הידרופונית ייעודית). שורשי מים שונים במבנה שלהם משורשי אדמה, הם עדינים ושבירים יותר. ככל שתמתינו יותר, כך קשיי ההסתגלות של הצמח למצע הגידול המוצק יהיו גדולים יותר.

סוג הצמח זמן משוער להופעת שורשים אורך שורש מומלץ לשתילה
פוטוס 7 עד 14 ימים 3-5 ס"מ
בזיליקום 5 עד 10 ימים 2-4 ס"מ
מונסטרה 14 עד 30 ימים 5-8 ס"מ

כאשר השורשים מגיעים לאורך המתאים, זה הזמן לבצע הקמת גינה קטנה בעציץ. שותלים בזהירות באדמה אוורירית ולחלוחית, ושומרים על השקיה מרובה בשבוע הראשון כדי לעזור לצמח להסתגל למעבר מהמים לאדמה.

מספר גברים פורסים דשא סינטטי על אדמה בשטח פתוח, כנראה גינה או פארק.

הטיפ שלי

אל תחכו שהשורשים ימלאו את כל הצנצנת. ברגע שהשורשים הגיעו לאורך של כ-3 ס"מ, העבירו את הצמח לאדמה. שורשים שגדלו זמן רב מדי במים יתקשו לתפקד באדמה ויסבלו מ"הלם העתקה".

שאלות ותשובות

הזמן משתנה מאוד בהתאם לסוג הצמח, הטמפרטורה ועוצמת האור. צמחים מהירי צימוח כמו בזיליקום ונענע יכולים להראות ניצני שורשים כבר אחרי 3 עד 5 ימים. לעומת זאת, צמחים מעוצים יותר או בעלי צימוח איטי כמו מיני פיקוסים או מונסטרה, עשויים לקחת בין שבועיים לחודש עד שתראו התקדמות משמעותית. סבלנות היא שם המשחק.
להשרשה במים, ברוב המקרים אין צורך בהורמון השרשה. המים עצמם מספקים סביבה המאפשרת לצמח לפתח שורשים באופן טבעי, במיוחד בצמחים המומלצים למתחילים. עם זאת, עבור ייחורים קשים יותר להשרשה (כמו ענפים מעוצים של שיחים מסוימים), טבילת קצה הגבעול בהורמון לפני הכנסתו למים יכולה לזרז את התהליך ולהגדיל את סיכויי ההצלחה.
ריקבון נובע בדרך כלל משתי סיבות עיקריות: חיידקים במים או השארת עלים טבולים. אם לא הסרתם את העלים התחתונים והם יושבים בתוך המים, הם יירקבו ויזהמו את הכלי כולו. סיבה נוספת היא חוסר החלפת מים, מה שמוביל לירידה בחמצן ולהתרבות בקטריות אנאירוביות. הקפידו על כלי נקי, מים טריים וגבעול נקי מעלים בחלקו הטבול.
באופן עקרוני כן, אך המים אינם מכילים את חומרי ההזנה (דשן ומינרלים) שיש באדמה. אם תרצו לגדל את הצמח במים לאורך זמן, תצטרכו להוסיף דשן נוזלי ייעודי למים באופן קבוע, תהליך הנקרא הידרופוניקה. ללא תוספת מזון, הצמח ישרוד זמן מה אך בסופו של דבר יפסיק לצמוח, יצהיב ויקמול.
מי ברז רגילים בישראל הם בדרך כלל בסדר גמור, אך הם מכילים כלור שעלול לעכב מעט את התהליך בצמחים רגישים. ההמלצה שלי היא למלא כלי במי ברז ולהניח לו לעמוד פתוח במשך הלילה כדי שהכלור יתנדף, ורק אז להשתמש בהם. מי גשמים הם מצוינים אם יש לכם אפשרות לאסוף אותם, וכך גם מים מסוננים.
לא. ישנם צמחים שסביבה מימית גורמת להם לריקבון מיידי, כמו רוב הסוקולנטים והקקטוסים, שמעדיפים השרשה במצע יבש או לח מעט. גם צמחים עונתיים מסוימים או עצים גדולים קשים מאוד להשרשה בשיטה זו. תמיד מומלץ לבדוק ספציפית לגבי סוג הצמח שאתם רוצים להרבות.

השאירו פרטים ונחזור בהקדם

תמונה של דורי יוסיפוב

דורי יוסיפוב

נעים מאוד, אני דורי – מומחה בתכנון והקמת גינות מעוררות השראה, עם ניסיון של כמעט שני עשורים ואלפי פרויקטים מוצלחים בכל רחבי הארץ. אני מאמין שלכל לקוח יש חלום, גם אם הוא לא תמיד יודע לתאר אותו – והתפקיד שלי הוא להפוך את החלום הזה לגינה חיה, נושמת ופורחת.

undefined
מספרים...

הלקוחות שלנו

תיאום פגישה

טופס יצירת קשר

השאירו פרטים ונציג יצור אתכם קשר בהקדם